אלכס צ’ילטון מת

אין הרבה מה להגיד בעקבות מותו המצער של אלכס צ'ילטון לפני כשבועיים. שני המוחות המבריקים שהנהיגו את ביג סטאר מתים (כריס בל מת בתאונת דרכים ב 1978), אבל הם השאירו מורשת עשירה במיוחד, איכותית, אם לא בהכרח כמותית. נהוג לומר שהחשיבות של ביג סטאר, בהיותה להקה כושלת לחלוטין מבחינה מסחרית, היא בעיקר בהשפעה שהייתה להם על להקות אחרות (נהוג להזכיר את REM בהקשר הזה לעתים קרובות). הקביעה הזו מתעלמת מהעובדה הפשוטה שביג סטאר היו להקה טובה בהרבה מכל הלהקות שהושפעו ממנה. מאחר שהמוזיקה שהם תרמו לעולם הינה נכס בעל חשיבות גדולה בהרבה מאשר השפעתם על להקות אחרות שמעולם לא יצרו מוזיקה באותה רמה, הרי שנכון יותר להזכיר קודם כל את המוזיקה שהם עשו – שלושת האלבומים שלהם (כאשר כריס בל היה בלהקה בזמן הקלטת האלבום הראשון, ניגן איתה בכמה שירים באלבום השני ולא היה בכלל באלבום השלישי, שהיה יותר אלבום סולו של מר צ'ילטון), ורק אחר כך את ההשפעה שהיתה להם, ככל שהיתה, על "סצנת המוזיקה האלטרנטיבית" וכיו"ב. כאשר מדברים על יוהאן סבסטיאן בך, למשל, הדבר הראשון שנאמר בדרך כלל אינו עד כמה השפיע על אחרים. ודאי שהוא השפיע על אחרים, אבל עיקר תרומתו לעולם הוא המוזיקה שכתב בעצמו.

מעבר לאלבומים ולמוזיקה עצמה של הלהקה אשר זוכים להתעלמות גורפת בדרך כלל גם בכתיבה עליה (רעה חולה המשותפת לרבים אשר כותבים על מוזיקה מבלי לכתוב על מוזיקה – אם בכלל ניתן לכתוב על מוזיקה יותר מאשר לרקוד על אדריכלות), ראוי לציין את אלבומי הסולו שלו – אלבומים אזוטריים אף יותר מאלבומי הלהקה (ביניהם No Sex, Flies on Sherbert, Bach’s Bottom ואלבום הקאוורים Loose Shoes and Tight Pussy), אבל בהחלט ראוי לחפש אותם (כמו גם את האלבום של הלהקה המחודשת מ 2005 – In Space, שאינו אלבום גדול, אך הוא מכיל כמה שירים מצוינים של מר צ'ילטון, ובראשם Dony). בקריירת הסולו שלו המשיך מר צ'ילטון בסגנון המרושל ועל-סף-התפרקות (קצת מזכיר את Tonight’s the Night של ניל יאנג) שהתחיל באלבום Radio City והגיע לשיא באלבום Third/Sister Lovers (שניהם של ביג סטאר), והתוצאה מעניינת במיוחד אולי דווקא בקאברים. אבל לא רק. בכל אופן, משעמם לכתוב על מוזיקה.

Thirteen

ותמיד כדאי לזכור את הדברים שמר צ'ילטון ומר בל אמרו פעם:

There’s people around who tell you that they know

The places that they send you, and it’s easy to go

They’ll zip you up and dress you down, stand you in a row

But you know you don’t have to – you can just say no

And there ain’t no one gonna turn me round

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s