פאשיזם בשקל

אם תרצו אינם מעניינים אותי כלל וכלל, ולכן לא אנקוט עמדה בשאלה אם הם פאשיסטים או לא. הרושם שלי, ואחרים יחלקו עליי, הוא שהם אינם אלא חבורת בריונים רפי שכל. אם אי פעם ביקרו באוניברסיטה, הרי זו הוכחה ניצחת לסטנדרטים העלובים ולהעדר הרף התחתון של האוניברסיטה. בהנחה שהם יודעים לקרוא, אני בספק גדול אם מישהו מהם טרח לקרוא את הספר אשר הם קראו לעצמם על שם המוטו שלו. לו היו טורחים, בוודאי היו מזדהים בעיקר עם הרב גאייר, אותו אני מעריך שהיו מגדירים כציוני לעניין. זאת ועוד, נראה שהם בורים גמורים בהיסטוריה. האפשרות החלופית – שהם בקיאים בהיסטוריה – מטרידה אף יותר, כי היא מרמזת על כך שהם מעוניינים לשחזר את הצלחות העבר של בני דמותם. אם אני טועה בעניין הזה – אני מתנצל. על כל פנים שלט החוצות המסית והבזוי שהם תלו ביציאה מקריית שאול ביום הזכרון לחללי צה"ל (בו צולם זר ועליו הכתובת "לזכר חללי "עופרת יצוקה", פושעי המלחמה", ולצידו, באדום, שחור וכחול, "אנחנו מתאבלים, הם מלשינים (או משהו בסגנון הזה).  הקרן החדשה לישראל ועדאלה. חתרנים נמאסתם!" ) והנוסח החדש והמסית של תפילת "יזכור" שחולק באותו יום, יכולים לעזור להבין באילו אנשים מדובר.

 ואולם, קשה להתעלם ממסע הרדיפה נגד הקרן החדשה לישראל, אליו חבר גם אחד הסמרטוטונים הפופולרים בארץ, "מעריב". לאחרונה נתקלתי בכתבה בה כונה, אגב אורחא, מסע הרדיפה הפאשיסטי הזה בתואר ההולם "מסע הרדיפה הפאשיסטי". הטוקבקים הזועמים, כמובן, לא איחרו לבוא. רבים מהם האשימו בפאשיזם את כל מי שמאשים את רודפי הקרן בפאשיזם, בבחינת "הכל עובר עליך וקקה בידיך". הטוקבקיסט הממוצע של מעריב טיפש וגס יותר מבבון ולכן לא היה אפשר לצפות ליותר, אבל בכל זאת לא יזיק להסביר מדוע מסע הרדיפה נגד הקרן החדשה הוא פאשיסטי, מה גם שקל מאוד לבסס את הטענה הזו.

יש שתי דרכים אפשריות: הדרך הראשונה, היא לבסס את טיבו של הפאשיזם, ככל שהדבר רלוונטי לנושא שלפנינו, באמצעות ציטוטים של אנשים שידעו דבר או שניים עליו, לרבות ממציאו הגאה בניטו מוסוליני. אולי אעשה זאת בקרוב.

דרך אחרת היא ההוכחה הלוגית הפשוטה. כל רודפי הקרן החדשה – ואני כולל בזה את מר כספית, ילדי "אם תרצו", ח"כ רונית תירוש ושאר מנסחי הצעת החוק נגד ארגוני זכויות האדם, עמיר בניון (לשעבר מזרחי המחמד של השמאל האינטלקטואלי – לא עוד, מסתבר. צריך למצוא מישהו אחר) וכל דל-מחשבה אחר שקפץ על העגלה המצחינה הזו, מאוחדים בחוסר העניין שלהם במהות המעשים שבוצעו – או לא בוצעו – ע"י חיילי צה"ל במהלך מבצע "עופרת יצוקה". כל העיסוק הוא סביב נושא ה"הלשנה", בלשונו האינפנטילית של מר כספית. הקרן הלשינה, ארגונים הלשינו, שמאלנים (או, בעלגות הימנית האופיינית, "סמולנים" ) הלשינו אבל אף אחד לא שואל את השאלה המהותית – מה באמת קרה שם. כלומר, בשיח של אותם גורמים, אין שום דבר שצה"ל היה יכול לעשות שהיה יכול להיות לא-מוסרי ברמה כזו שתצדיק את חוסר המוסריות לכאורה שב"הלשנה". חשוב להבין את העניין הזה: בשביל לטעון טענה כגון: "מעשי צה"ל היו מוסריים באופן מוחלט", או אפילו "מעשי צה"ל היו פחות לא-מוסריים מאשר ההלשנה על מעשי צה"ל, גם אם הם היו לא מוסריים במידה מסוימת" נדרשת בדיקה של מהות המעשים. בהעדר בדיקה כזו, הקביעה היא שמעשי צה"ל בהכרח מוסריים, או לכל הפחות שמעשי צה"ל בהכרח מוסריים מעל לרף מסוים. בתפיסה מוסרית הומניסטית, בה מוסריות המעשה נגזרת מטיבו של המעשה או אפילו מתוצאותיו, לא ניתן לקבוע א-פריורי שמעשה הוא מוסרי בזכות זהות המבצע ותו לא. ואולם, קיימות תפיסות אחרות. בהקשר הנוכחי, נראה לי שיש שתי דרכים אפשריות להצדיק את הקביעה שכל מעשי צה"ל הם מוסריים, בלי תלות במהותם:

  1. צה"ל – הצבא של המדינה – הינו ערך בפני עצמו, ולכן אין צורך בהתייחסות לתוכן פעולותיו כדי לקבוע שהוא מעל לכל ביקורת מוסרית. תפיסה כזו, לפיה הצבא (והלאום, והמדינה) הינו ערך עליון שדוחה כל שיקול אחר, הינה פאשיזם.
  2. מוסריותו של צה"ל נגזרת מעוצמתו: חוזקו של צה"ל – בוודאי חוזקו אל מול אוכלוסיה אזרחית חסרת מגן בעזה – מעניק לו תוקף מוסרי. זו בעצם תפיסה של דרוויניזם חברתי: החזק, בהגדרה, תמיד מוצדק מבחינה מוסרית, מתוקף העובדה שהוא חזק. תפיסת הדרוויניזם החברתי מעוררת, אסוציאטיבית, את האידיאולוגיה הנאצית, אבל למען ההגינות יש להדגיש כי על אף מרכזיותה באידיאולוגיה הנאצית, היא משותפת לפאשיזם באשר הוא, גם לסוג ה"מתון" יחסית.

למען האמת קיימת אפשרות נוספת – והיא האופציה הדתית: מעשיו של צה"ל חסינים בפני ביקורת מוסרית מאחר שחסד האל שורה עליו. מאחר שרוב רודפי הקרן החדשה אינם דתיים, ניתן לשלול את התפיסה הזו על הסף.

 יוצא שקשה להסביר את העמדה של בריוני "אם תרצו", כספית ואחרים, באופן שעולה בקנה אחד עם התפיסה שהם אינם פאשיסטים.

 יתכן שאני טועה כמובן – ואם כן, אני מתנצל בפני כל מי שעלול להפגע מהעניין הזה. אשמח לשמוע דעות אחרות. 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על פאשיזם בשקל

  1. ג'ימי תבורי הגיב:

    גולדסטון עצמו אמר כי לו היה בבית משפט לא היה לו שום דבר ביד כדי להוכיח פשעי מלחמה של צה"ל. כל מי שמשרת בסדיר או במילואים יודע עד כמה ההאשמות נגד צה"ל וישראל מופרכות. יונתן דחוח הלוי הפריך כבר את מרבית ההאשמות של בצלם ואמנסטי נגד צה"ל. צה"ל עצמו חקר, בדק ומצא 35 מקרים בהם חיילים נהגו לא כשורה, מרביתם על מעשים זניחים, חלקם חמורים, והם טופלו במלוא חומרת הדין. אתם יכולים להמשיך ולהתעלם מההפרכות השיטתיות של ההאשמות נגד ישראל אבל 98 אחוזים מהציבור הישראלי אינם טיפשים ולכן הם מחזיקים בעמדות דומות לאלו של אם תרצו, בן כספית, רונית תירוש וכדומה. גם אם תמשיכו לקרוא לכל אלו טוקבקיסטים טיפשים, העובדה המצערת נשארת, הקרן החדשה וארגוניה שותפים למסע הסתה שקרי, אני חוזר שקרי, נגד צה"ל, מדינת ישראל והציונות. מכאן מקור הזעם נגדם. לאף אחד אין שום רצון ושום עניין להגן על צה"ל בכל מחיר. לו אזרחי ישראל היו סבורים שצה"ל או ישראל נוהגים בצורה לא עניינית היחס היה אחר לחלוטין. מה לעשות שאנחנו מתקשים מאוד להאמין לצלליות השחורות של אנשי שוברים שתיקה שמספרים על פשעי מלחמה שמבוצעים במקומות לא ידועים, תאריכים לא ידועים על ידי אנשים ללא שם.

  2. ערן הגיב:

    לא השתכנעתי בכלל.
    אני לא אכנס לגופו של עניין לדו"ח גולדסטון, רבים כבר כתבו על העניין הזה ודחוח הלוי לא משכנע.
    העניין הספציפי פה הוא העובדה שבעיני הטיפוסים שאני מתייחס אליהם כאן אין כלל חשיבות לשאלה מה נעשה שם, ולכן הם אינם נותנים כל מקום לבירור השאלה העובדתית, אלא ממקדים את מאמציהם ברדיפת ה"מלשינים".
    במאמר מוסגר, העובדה שלכאורה גולדסטון אמר שהוא לא יוכל להוכיח פשעי מלחמה בבית משפט איננה רלוונטית כלל, משום שלא מדובר כאן בהליך משפטי, על נטל ההוכחה הנדרש בו.
    הטענה ש 98% מהציבור הישראלי מחזיקים בעמדות דומות לאלו של הטפשים שהזכרת (אם תרצו, בן כספית ורונית תירוש) איננה מבוססת. אני יכול להגיד באותה מידה ש 99% מהם מתנגדים לעמדות האלה. כל אחד יכול לזרוק מספרים.
    נוסף על כך, גם אם נניח שיש רוב שתומך בעמדות האלה, אין משמעות הדבר שהעמדות האלה נכונות. הטענה שהעמדה שהרוב תומך בה היא בהכרח העמדה המוסרית, היא עצמה טענה פאשיסטית לחלוטין, שקשורה מאוד לדרוויניזם החברתי שהזכרתי).
    האם מישהו באם תרצו, רונית תירוש או כספית טרח להתייחס קונקרטית לכל המידע המאוד קונקרטי המלוקט, בין השאר, בבלוג המצוין של אייל ניב:
    http://eyalniv.wordpress.com/2009/09/25/but_we_told_u/
    נראה לי שלא.
    הטענה שצה"ל חקר 35 מקרים בהם נהגו חיילים "לא כשורה" היא בדיחה לא מצחיקה, משום שהטענות הן נגד צה"ל כולו ודרגים בכירים בו, ולכן אין שום משמעות לכך שצה"ל חוקר את עצמו: גורם חיצוני צריך לעשות את זה, ודי ברור שבמקרה הזה מדובר בכסת"ח מוחלט. למה אתה לא נותן, לדוגמא, לנאשמים במתן שוחד בפרשת הולילנד לחקור את עצמם ואז לתת פסק דין?
    לא ביססת את הטענה שהקרן החדשה ואחרים שותים למסע הסתה שקרי (לא, "לחזור" על המילה שקרי לא נחשב ביסוס).
    מקור ה"זעם" נגד הארגונים האלה הוא במסע הסתה שקרי שנערך ע"י גורמים ניאו-פאשיסטים בישראל, ובראשם "אם תרצו" ומבחר חברי כנסת ואנשי תקשורת.
    אני מציע לך לקרוא קצת על פאשיזם – אחרי הכל, תהליכים דומים קרו כבר במקומות שונים בעולם. אני מאמין שהבעיה העיקרית של הציבור הישראלי היא מערכת החינוך הקלוקלת, שלא מלמדת היסטוריה כראוי (ולכן אנשים לא מסוגלים לזהות את הדמיון בין מה שקורה פה לבין תהליכים היסטוריים), ולא מלמדת אנשים לחשוב בצורה אנליטית ולבנות טיעונים לוגיים ורציונליים. כך למשל, אתה זרקת עובדות לא מבוססות (98% מהציבור וכו'), קפצת קפיצות לוגיות לא הגיוניות (אם צה"ל בדק 35 מקרים, משמע שהטענות שהוא עצמו אשם בפשעי מלחמה הינן שקריות), ובילבלת בין צדק ומוסר לבין דעתם של רוב אזרחי ישראל, בלי להסביר מה הבסיס הערכי שלך (למשל, מוסר נקבע ע"י הרוב, בכל מקרה. ואז אתה בבעיה כשאתה רוצה לגנות, למשל, את השואה מבחינה מוסרית).
    בהצלחה!

  3. שלום וברכה –

    לעניין ההלשנה, שכחת את ישׂראל הראל בדה-קאנטרי, עם טור שכותרתו "ציונים לא מלשינים".
    לעצם העניין – אנשים חכמים יותר היו אולי עושׂים שימוש בהבדל המשמעות בין הבאת דיבה להוצאת דיבה. (הבאה: כאשר יש דיווח על מעשׂים רעים; הוצאה: כאשר יש עלילת-זדון על מעשׂים שאינם רעים כשלעצמם). כל עוד משתמש מי שמשתמש במילה "הלשנה", יש בכך אישוש לטענה המרכזית שלך בטור זה. נעשׂו מעשׂים שלא יעשׂו, והמלשנים רצים לספר למורה.

    **

    אבל התרומה הגדולה תהיה לקיים את ההבטחה בפסקא השלישית הקצרה.

    • ערן הגיב:

      תודה על התגובה. אתה צודק לחלוטין בעניין הראל, שאולי ראוי לתואר הצדקן המתחסד והצבוע ביותר בכל הזמנים, ויש לו במדינה הזו תחרות קשה מאוד.
      דבריך בעניין הדיבה אינם ברורים לי לחלוטין, שכן דיבה – בהגדרה – היא עלילה שקרית. לדיבה יש שני רכיבים הכרחיים – מבחינה עובדתית היא חייבת להיות שקר, ומבחינה ערכית היא חייבת להתפס כדבר שלילי (להתפס ע"י מי או מה, זו שאלה גדולה שהתפלפלו עליה רבות בפסיקה – המקרה של חביבי נ' משעור ובהמשך משעור נ' חביבי (ע"א 809/89) הוא דוגמא מאלפת ומרתקת.) לפיכך, מעשים שהתרחשו במציאות – רעים או שאינם רעים – אינם יכולים להיחשב לדיבה, לפחות לא במשמעות המשפטית של לשון הרע בארץ.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s