המצעד להשבת הסלסה

קשה להגיד משהו רע על ג'ון סטיוארט, אז אני אנסה.

אין לי שום כוונה להשתתף ב"מצעד להשבת השפיות". המצעד הוא, כמובן, אירוע בידורי ולא הפגנה של ממש, וזה בסדר. המטרה נראית ראויה: אל מול הטירוף וההיסטריה מימין, אל מול האיומים בשואה שניה הנשמעים מפי פסיכים כגון גלן בק ובנימין נתניהו – בארצות הברית מדובר בבדרן, אצלנו בראש הממשלה – אל מול חוסר היכולת להציג טיעון פוליטי לוגי פשוט בויכוח ממוצע, להגיע מאלף לבית, ומבית לגימל, בלי לעבור בדרך את אש הגהנום וגבולות אושוויץ, מה יכול להיות הגיוני יותר מאשר נסיון להחזיר את הרציונליות, את המתינות, את השפיות לשיח הפוליטי? מה יכול להיות הגיוני יותר מאשר לגבש עמדה על סמך ערכי יסוד מוסריים ולוגיקה, ולא על סמך שנאה, רגשנות וצעקות? למה לא לנסות להוכיח באופן רציונלי ושפוי לבוחר הממוצע, שהמצב הכלכלי המחורבן כרגע הוא תוצאה של הממשל הרפובליקני, והוא היה גרוע בהרבה לולא החלפת הממשל, והוא יחמיר אם הרפובליקנים ישתלטו על הקונגרס, במקום להשאיר אותו לזעקותיהם של גלן בק ומסיבת התה? או שסיום הכיבוש בשטחים הוא הדבר היחיד שיכול לשפר את מצבה של ישראל?

אלא שכל הדברים האלה בכלל לא קשורים למצעד. באחת התוכניות האחרונות של מר סטיוארט, רואיינו כמה מהאנשים שמתכוונים להשתתף במצעד וזכו בנסיעה חינם לוושינגטון די סי. "נמאס לנו מהשמאל הקיצוני והימין הקיצוני" אמר זוג חובב סלסה שזכה בכרטיס. המשותף לכולם, כך נראה, היה חוסר העניין המוחלט בפוליטיקה. כלומר, במקום להשיב את השפיות לפוליטיקה וכך אולי להלחם במחלת ההתנזרות מפוליטיקה של אנשים שטוב להם מדי, המצעד רוצה להפטר מפוליטיקה. היא עושה הרבה רעש ומפריעה לנו בסלסה. מהו אותו "שמאל קיצוני", אגב? האם מדובר בלוחמי גרילה מסוכנים שמסתתרים בערבות איידהו ודורשים ביטוח בריאות לכולם ושוויון זכויות להומואים? הסימטריה המגוחכת בין השמאל לימין, הזכורה לרע בארץ מימי ה"קיצונים משני הצדדים" של אחרי רצח רבין, משמעותה בעצם – אין לי שום עמדה פוליטית. הפוליטיקה היא דבר רע ומגונה, מלא באנשים שצועקים מכל הצדדים, לא אכפת לי כל כך ואני לא יודע מי זה מי, אבל הם עושים המון רעש. במובן הזה, מר סטיוארט מתקרב באופן מסוכן לתחום של נינט.

אם כן, המצעד להשבת השפיות אינו המצעד להשבת השפיות לפוליטיקה (אם זה היה המצב, הוא היה ראוי ונחוץ), אלא המצעד להשבת השפיות לחיים שלנו, באמצעות הוצאת הפוליטיקה אל מחוץ לחיים שלנו. חלק גדול ממשתתפי המצעד יהיו אנשים שלא יוצאים לרחובות על שום דבר, חוץ מעל זכותם לא לשמוע על אנשים אחרים שיוצאים לרחובות. בהינתן שכך, לא רק שהמצעד אינו דבר חיובי – הוא מזיק.

עוד דבר: מספר ארגוני זכויות אדם התלוננו על כך שההייפ סביב המצעד של מר סטיוארט משך תשומת לב ממצעדים שהם ארגנו בשדרה הראשית בוושינגטון כמה שבועות לפני המצעד של מר סטיוארט. כאשר נשאל לתגובתו לכך, ענה מר סטיוארט, "tough shit." הוא אמר שהוא לא עובד אצל הארגונים הללו, וזה לא התפקיד שלו לדאוג ליחסי הציבור שלהם. זה נכון, אבל זו גם היתממות בוטה ומקוממת. מר סטיוארט אוהב להתמם: כאשר כתש לגזרים לפני כמה שנים את מנחי התוכנית "אש צולבת" בסי אנ אן (כתישה שהביאה להורדת התוכנית מהאוויר בסופו של דבר) ואלו האשימו אותו בתגובה בכך שהוא, כמו אחרים, מתחנף למרואיינים שלו ולא שואל שאלות קשות, מר סטיוארט ציין בפניהם שתוכניתו היא תוכנית בידור, ולא תוכנית חדשות, ולכן אין לו שום אחריות. יופי.

אבל למר סטיוארט יש אחריות, ויש השלכות למעשים שלו. תוכניתו היא תוכנית בידור של חדשות מזויפות, זה נכון. זו תוכנית מצוינת, וחשובה: הכתישה העקבית שלו של "פוקס ניוז" הרעילה היא חשובה, משום ש"פוקס ניוז" מעצבת דעת קהל. הכתישה עצמה, גם היא מעצבת דעת קהל. כאשר מר סטיוארט מראיין את ג'ים קריימר ושואל אותו שאלות קשות על תרומתן של תוכניות כמו התוכנית שלו למשבר הכלכלי של 2008, הוא גם מעצב דעת קהל. כאשר הוא מארגן מצעד במקום שבו מרטין לותר קינג צעד, והמצעד עוסק, לכאורה, בשיח הציבורי בארצות הברית ובהעדר השפיות שבו – הוא עושה מעשה פוליטי מובהק, ומעצב את דעת הקהל באופן מובהק. בעמדה כזו – ירצה או לא – יש לו אחריות. לא אחריות משפטית, אלא אחריות מוסרית. שהרי הוא ניזון מה"פוליטיקה", מזויפת או לא, שבתוכנית שלו: היינו חושבים אחרת על מצעד שמקדונלדס, למשל, הייתה מארגנת להשבת הביג מק בשדרה המרכזית בוושינגטון. אבל מר סטיוארט רוצה לאחוז את החבל ולהשאיר אותו שלם. זה העניין: אי אפשר לקחת את האלמנט הפוליטי, להתפרנס ממנו, לכתוש את מי שראוי לכתישה, וברגע ששואלים אותך שאלה קשה, לעפעף "אבל איני אלא בדרן!". כשאתה מארגן רבבות אנשים למצעד במקום בו מרטין לותר קינג צעד, אתה יותר מבדרן.

יכול להיות שמצעד להשבת הרציונליות והמוסר ההומניסטי לשיח הפוליטי היה ראוי יותר ממצעד למיגור הפוליטיקה. מצעד כזה חייב להעדיף את השמאל, אגב. אין סימטריה. כשמישהו יארגן מצעד כזה, אני שם, אם זה לא יצא בדיוק על חוג המקרמה שלי.